חגים הם הזדמנות נהדרת לחשוב לא רק על המסורות והטקסים שמאחדים אותנו כעם אלא גם על המסורות והטקסים בחיי הזוגיות שלנו שמעניקים לנו משמעות דר' גוטמן אומר שבכל פעם ששני אנשים בוחרים להתאחד נוצרת גם תרבות חדשה כל בית שונה זה מזה כי כל בית נבנה על יסודות אחרים. חשבו מהם הטקסים המיוחדים לכם, המסורת האישית שאתם יצרתם, הסמלים, משפטים משמעותיים רק עבורכם כי הם בנויים מהזכרונות והחוויות המשותפות שלכם יחד, הערכים, החלומות והשאיפות של כל אחד מכם כל אלה ועוד הם מה שהופך אתכם למשפחה.

דמיינו שאתם בפגישת טיפול זוגי והגבר מתיישב ואומר "לאשתי לא אכפת מאנשים אחרים, היא לא יודעת להקשיב ואין לה לב" היא כנראה מאד תפגע מזה אם היא לא מודעת לפגיעה או לפחד שהוא מרגיש היא כנראה תרגיש כעס כלפיו הכעס הזה כנראה יתבטא בקללות וצעקות בגלל שהם לא מודעים לכאב ולפחד שיש מתחת לכעס הם ימשיכו לפגוע אחד בשניה תעשו זום אאוט לחברה כולה ויש לנו מצב שבו קבוצה שלמה של אנשים ימנים מול שמאלנים שמקללת, מעלילה עלילות ומביעה המון כעס כל קבוצה נפגעת מההתנהגות של הקבוצה השניה ואז נוצר מצב שחצ

מכירים את ההרגשה הזאת שאתם מדברים אחד עם השניה ואז פתאום בלי להבין בדיוק איך ולמה זה קרה הכל מתפוצץ לכם בפנים ואתם מתפרצים, צועקים, מאשימים או רוצים לברוח? יכול להיות שמה שקורה לאחד מכם באותם רגעים זה שהוא חווה טריגר או מה שדר' גוטמן קורא לו enduring vulnerabilities אלה הדברים או הסיפורים מהעבר שלנו שלפעמים מוצאים את דרכם להווה שלנו ולפעמים הם אלה שלוקחים את ההגה כשאנחנו מדברים עם בני הזוג שלנו. הרבה מהמריבות שלנו ואי ההבנות בנינו עוברות דרך פילטר פנימי שלנו יש לנו מעין תסרי

אני אולי רק אחת אבל אני אחת שיכולה לנסות לעשות יותר טוב, להוסיף אור, חיוביות, שמחה, אושר בכל רגע יש לנו את היכולת לבחור האם הדבר הבא שאני אעשה יהיה להמשיך להרוס, להתדרדר יחד עם העגלה, אני נפגעתי אז עכשיו זכותי לפגוע גם או שאני יכולה לבחור לקחת נשימה עמוקה ולהזכיר לעצמי באיזה עולם אני רוצה לחיות ולנסות לבנות אותו פעולה אחת קטנה בכל פעם כל שינוי מתחיל בניצוץ קטן במוחנו שמוביל לעשיה קטנה התנהגות שונה שאולי נראית קטנה וחסרת משמעות אך לאורך זמן ועם עקביות יש לה את הכוח לשנות את מע

"מילים הורגות משום שלאלימות הנפשית הסמויה יש כוח להמית את קורבונותיה, כשאדם חי בפחד מתמיד מפני ביקורת נוקבת, נזיפות, התבטאויות שונות של חוסר הערכה והשפלות - הוא מנסה להגן על עצמו באמצעות ציות לזולת וריצויו. הוא לומד שכדי למנוע מתקפות מילוליות צפויות הוא צריך להיות קשוב לתוקף ולהשביע את רצונו". הרבה זמן לא קראתי ספר שהרגשתי שהוא כל כך חשוב, שכולם צריכים לקרוא אותו וללמד אותו, במידה מסוימת כבר מהגן. שארחיק לכת ואומר שיש לו את הכוח למנוע את הרצח (של אשה ע"י בעלה) הבא. בספר יש

הרבה זוגות חושבים שאין להם תקשורת או חיבור מספיק חזק אבל הרבה פעמים אפשר לראות שהחיבור הוא יותר מדי חזק עד כדי כך שאנחנו מעוכים אחד בשניה. וצריכים להתרחק רק כדי להרגיש תחושת "עצמי" אפשר לראות את זה למשל אם אתם "צריכים" ללכת לעבודה כדי להתרחק אחד מהשניה אולי זה לא מספיק ואתם גם נפגשים עם חברים, הולכים לחוגים, מתנדבים בבתי הספר של הילדים אולי עזבתם את משפחת המקור שלכם בגיל צעיר, רציתם כבר להתגייס כמה שיותר רחוק או לטוס לקצה השני של העולם אם הדרך היחידה שלכם להרגיש יותר "עצמכם"

מערכות יחסים טובות מצריכות פגיעות פגיעות תורמת ומגדילה את החיבור הרגשי שלנו אחד לשניה. אך רוב האנשים לא מאפשרים לעצמם להיות פגיעים במערכות יחסים ובכלל בפגיעות יש תמיד סיכון מסויים. המפתח לפגיעות הוא אמון. כשיש בנינו אמון אנחנו מרגישים בטוחים ומוגנים - זה המקום שאנחנו יכולים לאפשר לעצמנו להיות מי שאנחנו באמת. לאהוב ולקבל אהבה. מערכת יחסים יכולה לצמוח לאורך זמן רק כשיש אמון בין שני בני הזוג. חברות, לבחור להופיע, לקיים הבטחות, להקשיב כל אלה מגדילים את האמון. ככל שאנחנו מראים אחד

מתי בפעם האחרונה ביקשתם סליחה מבני הזוג שלכם או שהם ביקשו סליחה מכם? אנחנו אמורים לבקש סליחה לפחות פעם בחודש אם לא על בסיס שבועי אחרת כנראה שאנחנו סובלים מסינדרום שותפים לדירה, שהתרחקנו מדי עד שאנחנו לא רבים בכלל שאין על מה להתנצל או שאנחנו מרגישים לא בטוחים להביע את הרגשות שלנו. או שאנחנו תקועים ברמת כעס ועוינות גבוהה כך שאנחנו אפילו לא מזהים שאנחנו פוגעים אחד בשניה מספיק כדי להתנצל. כי זה מובן שנחשוב אחרת, שנפגע, שנטעה, שנהיה לחוצים, שנתפרץ, שנעורר טריגרים אחד בשניה, שנהדוף

כשאחד הבנים שלי חולה וכל מה שהוא יכול לעשות זה לשכב, לישון ומעט לשתות אני שם לצידו, מחבקת, מלטפת, מנשקת אני לא יכולה לקחת את הכאב שלו אני לא יכולה לקחת ממנו את השפעת כל מה שאני יכולה לעשות זה להיות נוכחת איתו בחוויה להבין שכואב לו ולהבטיח לו שאני איתו ברגע הזה. אבל מה אנחנו עושים כשבן/ת הזוג שלנו חווים כאב, נגיד שבן הזוג שלך חוזר הביתה ואומר שהוא איבד את העבודה שלו האם את מנסה לפתור לו את הבעיה? האם את מונה את כל החסרונות של מקום העבודה הזה? האם את נעשית פסימית וחושבת שזה הדב

אני מתה מפחד, משותקת ממש יש לי כל כך הרבה חלומות שאני רוצה להגשים כל כך הרבה דברים חדשים ללמוד כל כך הרבה שבילים חדשים בשבילי לפסוע בהם כל כך הרבה התחלות חדשות ואנשים חדשים כל כך הרבה אכזבות וטריקת דלתות והלחישה היחידה שמניעה אותי היא שאני רוצה למות עם יותר הגשמת חלומות, או ניסיונות להגשים חלומות מאשר חרטות מאז שהחלטתי להגשים את החלום הגדול שלי לפתוח עסק ולעזור לאחרים בדרך שבאמת עובדת אני משוחחת עם נשים אחרות סביבי שאני מעריכה מאד שגם הגשימו את החלומות שלהן חלק אמרו שכשנולדו