כל אחד הוא פילוסוף אנשים בלי קשר לרמת האינטליגנציה, השכלה, מגדר, מעמד חברתי, גזע, דת, קבוצה אתנית. כולם. כל אחד ואחת מאיתנו מנסים למצוא משמעות במסע שלנו בחיים האלה. האופן שבו אנשים מבינים מלחמה, עבודה, מוסיקה, את המדינה שהם חיים בה, כל דבר. ולכל אחד מאיתנו יש הרבה מה לומר על המסע שנקרא חיים. ויקטור פרנקל פיתח את מתודת הטיפול שלו מהמשמעות שבני אדם מחפשים בחייהם. אפילו תחת הכיבוש הנאצי במחנות הריכוז. בניגוד למה שפרויד ואברהם מאסלו אמרו, פרנקל גילה שאפילו בנסיבות החיים הקיצוניות

הסופר ויליאם פוקנר אמר פעם שהעבר לעולם לא מת, למעשה, הוא אפילו לא עבר והמדע אכן הצליח להוכיח את זה חוקרת בשם בלומה זייגרניק גילתה שאנחנו זוכרים בפירוט ארועים מהעבר שלא עיבדנו אותם היטב או בכלל בעוד שארועים מהעבר שכן עיבדנו נשכחים בקלות. הרבה פעמים אנחנו רוצים להמשיך הלאה להתחשב זו בזה לא להיתקע בעבר אבל העבר הולך איתנו לכל מקום, ונוכח שם איתנו בכל מריבה ואינטראקציה עד שלא נעצור, נתמודד, נעבד ונמשיך הלאה באמת ממקום נקי, אוהב ומלא אמון.

מכירים את המיתוס "אף פעם אל תלכו לישון כועסים"? זה מיתוס שחשוב לי להפריך בגלל שבמצבים מסיימים באמת עדיף עבורנו ללכת לישון או לקחת הפסקה מאשר להמשיך לריב באופן שלא יוביל אותנו לשום מקום חיובי בגלל שאנחנו מוצפים. כשאנחנו מוצפים - בעוררות פיזיולוגית גבוהה אפשר להבחין בנשימות שטוחות, דופק מואץ מעל 100 פעימות בדקה סימן שאנחנו במצב של הילחם/ ברח ובמצב הזה החלק במוח שלנו שאחראי על הקשבה אמפתית, חשיבה יצירתית והיכולת לפתור בעיות לא פועל טוב. ולכן ללכת לישון או לקחת הפסקה יהיה הרבה יו

אנחנו חיים בחברה שמרחיקה אותנו מהרגשות שלנו מגיל צעיר מלמדים אותנו שהבעת רגשות מעידה על חולשה שלבטא רגשות זה ילדותי או "נשי" ומביישים אותנו מגיל מאד צעיר מה שגורם לכך שאנחנו פחות ופחות מביעים רגשות אבל גם פחות ופחות מודעים לרגשות שאנחנו מרגישים ולכן יש לי בקליניקה רשימה של מעל 100 רגשות שאני נותנת ללקוחות לעבור עליה כדי לעזור להסביר מה הם מרגישים ולמי שעדיין קשה יש תרגיל שמאד עוזר שנקרא "מדידת רגשות" כמו שמודדים בגדים ובוחרים את הבגד שהכי נכון עבורנו מתחילים במשפט שהוא לא נכו

להבין את הרגשות ונקודת המבט אחד של השניה עוזר לנו להתחבר רגשית בצורה אמפטית ורגועה. אך לרבים מאתנו קשה להתמודד עם רגשות שליליים. אם נזכור שמאחורי כל רגש שלילי מסתתרת כמיהה למשהו וננסה להיות סקרניים כדי לחפש מהי אותה כמיהה מהו הצורך הלא ממומש של בן/ת הזוג שלנו נוכל להרגיש קרובים יותר זו לזה אחת הסיבות שקשה לנו להקשיב לרגשות שליליים היא שאנחנו צריכים להשהות את האג'נדה האישית שלנו ולהיכנס לתוך עולמם הרגשי של בן/ת הזוג שלנו ולנסות לראות את העולם דרך העיניים שלהם הבנה והקשבה לרגשו

יש הרבה סטיגמה ואפילו תחושת סלידה וגועל כשמדובר בזוגות עם פער גילאים גדול ביניהם כל כך קשה בעולם שלנו למצוא אהבה גם מבלי שאנשים יצטרכו להתמודד עם סטיגמה סביב הנושא הזה פער גילאים גדול לא מעיד על שום דבר רע אין שום תוצאה שלילית שיכולה לנבוע מזוגיות עם פער גילאים גדול הדבר היחיד שהמחקר מראה זה שלזוגות כאלה יש סיכון קצת יותר גבוה לגירושים אבל אחוזי הגירושים הם בכל מקרה גבוהים גירושים קורים הרבה ואנחנו לא נגעלים מאנשים שבוחרים להתחתן רק בגלל שיש סיכוי גבוה שהם יתגרשו בעתיד. מה שק

רומנים ובגידות הם בדרך כלל תוצאה של סדרה של פעולות מהניסיון שלי ומהידע שיש לנו ממחקרים שנעשו בנושא אני רוצה לציין כאן בראשי פרקים את אותם אבני דרך כדי להסביר איך בגידה הופכת לאפשרית ומהם השלבים בדרך איך אמון בין בני זוג מתדרדר: בני הזוג מפסיקים לפנות אחד כלפי השניה או פונים אחד נגד השניה התחושה שהוא/היא לא "שם" בשבילי הופכת די קבועה הצפה - עוררות פיזיולוגית גבוהה קונפליקטים ואווירה שלילית בני הזוג נמנעים מקונפליקטים, מדחיקים את הרגשות שלהם. בני הזוג מפסיקים להתוודות אחד בפני

בספר The Science of Kissing מתואר מחקר שנעשה בגרמניה מסתבר שגברים גרמנים שנישקו את בנות הזוג שלהן בבוקר לפני שהם נפרדו חיו 5 שנים יותר מגברים שלא נישקו את הנשים שלהן לפני שנפרדו בבוקר. זה כנראה לא הנשיקה אלא תרבות שלמה של התקשרות אוהבת בין בני הזוג. האם אתם דואגים להיפרד בנשיקה בבוקר ולהיפגש שוב עם נשיקה בערב?

לפרופ' דן אריאלי יש אנלוגיה יפה שהוא משתמש בה כדי לתאר שחיתות אם תעבדו במשרד שבו כל בוקר תהיה מונחת על שולחנכם סלסלה מלאה במאפים שאתם הכי אוהבים שזה עתה יצאו מהתנור יש סיכוי סביר שבסוף השנה הזאת תשקלו מעט יותר… הדברים שאנחנו נחשפים אליהם יום יום אפילו אם אנחנו לא לא ממש מבחינים בהם אפילו אם אולי אנחנו עיוורים אליהם בגלל שהתרגלנו אליהם משפיעים עלינו הכי הרבה וזה בהחלט מה שקורה לנו בזוגיות אם אנחנו בוחרים להסתכל על בן/ ת הזוג שלנו בעיניים טובות אם אנחנו בוחרים להתקרב במקום להתר

אחד המנבאים החזקים ביותר ליציבות של זוגיות הוא האם כל אחד מבני הזוג מקציב מספיק "מרחב קוגניטיבי" למערכת היחסים שלהם ולעולם של בן/ת הזוג. זוגות עם חוסן גבוה פיתחו "מפה" של מערכת היחסים שלהם וההיסטוריה שלהם, כזו שכוללת את הדאגות, העדפות, החוויות והמציאות זו של זה כדי לעזור לכם ללמוד עוד על בן/ת הזוג שלכם כדאי לשאול שאלה פתוחה אחת ביום. שאלה שהתשובה עליה לא יכולה להיות כן או לא שאלה מעוררת מחשבה שאלה שיכולה להתפתח לשיחה שלמה למשל: מה הדבר הכי מפתיע שקרה לך היום? מה חשוב לך להגש