כשבני הזוג שלנו חווים כאב
כשאחד הבנים שלי חולה וכל מה שהוא יכול לעשות זה לשכב, לישון ומעט לשתות
אני שם לצידו, מחבקת, מלטפת, מנשקת
אני לא יכולה לקחת את הכאב שלו
אני לא יכולה לקחת ממנו את השפעת
כל מה שאני יכולה לעשות זה להיות נוכחת איתו בחוויה
להבין שכואב לו
ולהבטיח לו שאני איתו ברגע הזה.
אבל מה אנחנו עושים כשבן/ת הזוג שלנו חווים כאב,
נגיד שבן הזוג שלך חוזר הביתה ואומר שהוא איבד את העבודה שלו
האם את מנסה לפתור לו את הבעיה?
האם את מונה את כל החסרונות של מקום העבודה הזה?
האם את נעשית פסימית וחושבת שזה הדבר הכי נורא שקרה?
לכל אחד מאיתנו יש אופן פעולה מסויים להתמודד עם סיטואציות מורכבות
שמעוררות בנו רגשות עוצמתיים.
העניין הוא שאיך שאנחנו פועלים לא בהכרח זהה למה שבן/ת הזוג שלנו צריכים מאיתנו
כשכואב לבני הזוג שלנו
כל מה שאנחנו יכולים לעשות זה להיות איתם שם ברגע הזה
נוכחים, מחזיקים להם את היד
בדיוק כמו שאנחנו עושים כשהילדים שלנו חולים.
אנחנו לא מאשימים אותם, מביישים אותם, מנסים להסיח את דעתם עם בדיחות
כשאנחנו שם בנוכחות מלאה הרגשות עוברים ומעובדים כפי שהם אמורים
תחשבו על רגשות כמו מנהרה שיש לעבור בתוכה כדי לצאת מהצד השני
אם לא נאפשר לעצמנו לעבור במנהרה
ולהרגיש את כל הרגשות שעולים בנו
חלק מהם יישארו אצלנו בגוף ויכולים לגרום לנו לקשיים בהמשך.
תאפשרו לבני הזוג שלכם להרגיש את הכאב שהם חווים
ותבטיחו להיות שם לצדם כשהם עוברים אותו.
ואם אתם חווים כאב עכשיו בקשו את מה שאתם צריכים מהם.
