enduring vulnerabilities ו-טריגרים
מכירים את ההרגשה הזאת שאתם מדברים אחד עם השניה
ואז פתאום בלי להבין בדיוק איך ולמה זה קרה
הכל מתפוצץ לכם בפנים
ואתם מתפרצים, צועקים, מאשימים או רוצים לברוח?
יכול להיות שמה שקורה לאחד מכם באותם רגעים זה שהוא חווה טריגר
או מה שדר' גוטמן קורא לו enduring vulnerabilities
אלה הדברים או הסיפורים מהעבר שלנו שלפעמים מוצאים את דרכם להווה שלנו
ולפעמים הם אלה שלוקחים את ההגה כשאנחנו מדברים עם בני הזוג שלנו.
הרבה מהמריבות שלנו ואי ההבנות בנינו עוברות דרך פילטר פנימי שלנו
יש לנו מעין תסריט שאנחנו סוחבים איתנו עוד מהילדות
אם נתעמק נמצא שהתסריטים האלה מבוססים הרבה פעמים על אמונות בסיסיות שלנו למשל:
האמונה ש"אני יותר מדי" (אני רוצה יותר מדי, אני מבקשת יותר מדי, אני מביעה רגשות יותר מדי….)
או
"אני לא מספיק/ה" (אני לא מספיק טובה, לא מספיק יפה, לא מספיק רזה, חכמה, לא מספקת לאחרים את מה שהם היו רוצים וכו') ואם אני אנסה אני אכשל ואז הם יענישו אותי
תסריטים נוספים יכולים להיות: אני אנוכית או אני חסרת ערך, אני לא חשובה, מגיע לי שיתנהגו אלי ככה
- וזו האמונה שאני מסתובבת איתה בעולם לגבי עצמי
רוב האנשים לא מודעים לטריגרים שלהם
וכשהם עולים זה יכול לגרום לנו להיות ריאקטיביים מאד
צעד ראשון הוא להבין שיכול להיות שמה שאמרנו שונה מאד
ממה שבן/ת הזוג שלנו שמעו
מה שהם שמעו היה אישוש לדבר האפל שנמצא עמוק בפנים
וזה מה שגורם לשיחות שלכם לצאת משליטה ופשוט להתפוצץ
ואולי זה הזמן להתחיל להיות סקרניים
ולשאול את עצמנו מהי אותה אמונה או תסריט שאנחנו נושאים בתוכנו
שכשאנחנו שומעים אותו דברים יוצאים משליטה עבורנו
המפתח הוא לזהות את זה
ואז ההכרה הזאת מאפשרת לנו לקבל מעט מרחק
ולהבין שבן הזוג שלי הוא לא אבא שלי או לא הבנות שהציקו לי בתיכון
כדאי לנסות להבין לא רק את מערכת ההפעלה שלנו
אלא גם של בן/ת הזוג שלנו
ואז עם המודעות הזאת ננסה לא לעורר טריגרים בבני הזוג שלנו
זו האחריות שלנו להכיר את הטריגרים שלנו ולהסביר אותם לבני הזוג שלנו
למשל, אפשר לומר: "מה שאמרת עכשיו עורר בי טריגר כי אני מאד רגישה שאומרים לי דברים כאלה" אני אולי צריכה זמן להירגע אך חשוב לי שתדע שזה לא קשור אליך.
ולאט לאט אנחנו יכולים ללמוד מה כפתורי הטריגרים שלנו
וללמוד איך לא רק לא ללחוץ עליהם אלא גם להגן עליהם
