אמרתי לרועי שאני כבר באפיסת כוחות, מהיכן אוכל לקושש בתוכי אנרגיה נוספת להמשיך כך עוד שבוע? רועי לא אמר לי את מה שאני רוצה לשמוע למעשה הוא אפילו לא הסיר את עיניו ממסך המחשב כל הזמן שדיברנו. אבל במשך כל היום הוא זה שהיה עם הילדים כדי שאני אצא להתאוורר, הוא זה שבישל להם ארוחות צהריים וערב, הוא סידר אחריהם, קילח אותם ושאב את הבית. מטלות שבדרך כלל מתחלקות בין שנינו. לא תמיד נקבל בדיוק בדיוק את מה שרצינו מבן/ת הזוג שלנו הם יהיו שם בשבילנו באופן שהם יכולים להיות שם בשבילנו ולא באופן

אחת העצות הכי טובות שקיבלתי כדי לנהל את האכילה הרגשית שלי היא שגם אם סטיתי מהמסלול אכלתי את כל העוגיות, סיימתי את כל הפסטה ישר מהסיר… היא לא לשחרר את הרסן ולאפשר לעצמי לאכול הכלללל אלא לחזור חזרה למסלול בלי הלקאה עצמית עם הרבה חמלה והבנה שתמיד נסטה מהמסלול זה חלק מהתהליך וזה חלק מהחיים באופן די דומה זו הגישה שלי גם למריבות אנחנו יכולים להגיד דברים איומים זו לזה שיובילו לעוד דברים נוראיים ואנחנו יכולים להחליט שטעינו, מעדנו ולחזור חזרה למסלול. בכל שלב בריב או אחריו יש לנו אפשרו

אנשים שזכו במדליית כסף באולימפיאדה מאושרים פחות בממוצע מאנשים שזכו במדליית ארד. מסתבר שאנשים שזכו במדליית ארד כל כך מאושרים שהם הצליחו להבטיח את מקומם על הפודיום ואילו זוכי מדליית הכסף? הם לעתים קרובות מבטאים כעס או דכאון בגלל שכל מה שהם עושים זה לשחזר כל מיקרו שניה מהטעויות שהם עשו שעלו להם במדליית הזהב. השוואות, כך מתברר הן האויבים של האושר. וזה בהחלט משנה למי אנחנו משווים את עצמנו. אנחנו יכולים להתפתות להשוות את עצמנו לאנשים סביבנו, לאנשים ברשתות החברתיות, למובילי דעה, מפ

פרויד הגדיר נורמליות על-ידי היכולת לאהוב ולעבוד. הפסיכולוג קוהוט מצא שיש מרכיב חסר בהגדרה הזאת והוא הכשרון לחוש שמחה וגאווה ביכולות אלה. ללא חיוניות פנימית זו הנצחון נראה חלול. רבים מאיתנו אוהבים ועובדים אך עדיין מרגישים חוסר סיפוק, החמצה או חוסר משמעות. רבים מאיתנו לא חיים את חיינו מתוך תשוקה עזה ולא בדיוק קמים כל בוקר עם עיניים בורקות לקראת יום נוסף של מימוש והנאה. הרבה פעמים כשאנחנו מוצאים את החיבור האותנטי ומלא התשוקה בזוגיות שלנו אנחנו חדורים מוטיבציה ומתמלאים בבטחון להש

אנחנו יוצרים חיבור ומתאהבים דרך השיחות שאנחנו מנהלים, אך על איזה נושאים כדאי שנושחח כדי ליצור זוגיות שיודעת להתמודד עם הקשיים, האתגרים, חילוקי הדעות, ההפתעות, השמחה, הכאב, וכדי לשמור על חיבור עמוק ותשוקה? זוגיות טובה, בניגוד למה שנהוג לחשוב לא מתרחשת כשלשני אנשים יש הרבה במשותף אלא מלדעת איך להתמודד עם ההבדלים המהותיים בינינו בדרך שתומכת בצרכים, ברצונות והחלומות שלנו. הנה 8 שיחות חשובות שכדאי לבצע לחיי אהבה מספקים ומלאי משמעות בהתבסס על הספר של הגוטמנים: Eight Dates: Essenti

הייתם מעדיפים זוגיות שרבים בה פעם אחת בחודש ויש בה רגע אחד חיובי בחודש? או זוגיות שרבים בה 10 פעמים בחודש אך יש בה 50 רגעים חיוביים בחודש? מבחינה סטטיסטית הזוגיות השניה עדיפה. המחקר מצא שעל כל אינטראקציה שלילית אחת צריכים להתרחש 5 אינטראקציות חיוביות. אינטראקציות חיוביות יכולות להיות: חיבוק מחמאה בדיחה נשיקה מילה טובה זוגות שמכפרים על כל אינטראקציה שלילית עם אינטראקציה חיובית יחס של 1:1 מועדים לפרידה וגירושים. יחס של 5:1 מוביל לחיי נישואים בריאים, מאושרים ועמידים יותר. אז אל

כשהייתי ילדה ההורים שלי החליטו להיות משפחת אומנה עבור ילד שגר בפנימיה חיים שמו, אמא שלי טורקיה ובכל שבת היא היתה מכינה לארוחת בוקר בורקס תרד אותו אכלנו עם יוגורט. חיים לא נגע בזה. אמא שלי ראתה שהוא לא אוכל ושאלה אותו מה הוא רוצה שהיא תכין לו הם הלכו יחד למטבח וחיים בחר בחביתה. כשאמא שלי הגישה לו את החביתה חיים הביט בה ואמר שאף פעם אף אחד לא הכין לו משהו במיוחד. לפעמים לשמח מישהו הרבה יותר קל ממה שנדמה לנו. לפעמים הענקת תשומת לב ייחודית חודרת עמוק יותר מכל מתנה אחרת. ולרוב נגל

המוח שלנו לא פועל למען האושר שלנו, זו לא המטרה שלו, מטרת המוח שלנו היא שאנחנו נשרוד. מאחר ורובנו לא חיים בקיום הישרדותי ואנחנו כן רוצים לחוות אושר, משמעות וסיפוק מחיינו ולא רק לשרוד עלינו לאמן את המוח שלנו בזה. איך עושים את זה? מתחילים מלאמן את עצמנו לראות את החיובי ולעצור לשניה להכיר בכך ולהעריך זאת. מבחינת המוח שלנו, כל דבר שלילי מקבל הרבה יותר תשומת לב ומשקל בחשיבות שלו מאשר החיובי ונדרשת פרואקטיביות מצדנו לסרוק את הסביבה שלנו ולשים לב לכל הדברים החיוביים שכן יש. אז, מה הי

כשאנחנו בני 8 חודשים בערך מתפתח שלב שנקרא בפסיכולוגיה "חרדת זרים" זה קורה בגלל שבגיל 8 חודשים אנחנו כבר יודעים לזהות את הפנים של אמא שלנו וכשאנחנו נתקלים באדם זר אנחנו חווים חרדה. לא בגלל האינטראקציה איתו, לא הספקנו ליצור איתו שום אינטראקציה. אלא בגלל שכשאנחנו מזהים פנים של אדם זר זה מסמן לנו בעיקר שהפנים שאנחנו כן מכירים, אוהבים, צריכים לא שם. "אין אהבה עד שניתן להבחין בין האהובה לבין כל האחרים" (ספיץ) הקשר - חיבור המיוחד הזה מתרחש גם עם בני הזוג שלנו האם אתם יודעים להראות ל

רוב האנשים מתחרטים על הדברים שהם לא עשו ולא על הדברים שהם כן עשו. ולרוב הם מתחרטים על כך שהם לא עשו משהו בגלל שהם חששו ממה שאחרים יגידו או יחשבו עליהם. הם מתחרטים שהם לא הלכו בעקבות הלב שלהם, הקדישו יותר זמן למשפחה, לזוגיות, להגשמה עצמית. לפעמים העולם הזה יכול להיות מאד מייאש, לפעמים אנחנו מרגישים חסרי אונים מול כוחות כל כך חזקים שאין לנו שליטה עליהם. אבל מה לגבי הדברים שכן יש לנו שליטה עליהם? על האנשים שאנחנו מבלים בסביבתם? על היחס שאנחנו מאפשרים לעצמנו לספוג? על האופנים הר