אכילה רגשית ומריבות
אחת העצות הכי טובות שקיבלתי
כדי לנהל את האכילה הרגשית שלי
היא שגם אם סטיתי מהמסלול אכלתי את כל העוגיות, סיימתי את כל הפסטה ישר מהסיר…
היא לא לשחרר את הרסן ולאפשר לעצמי לאכול הכלללל
אלא לחזור חזרה למסלול
בלי הלקאה עצמית
עם הרבה חמלה והבנה שתמיד נסטה מהמסלול
זה חלק מהתהליך
וזה חלק מהחיים
באופן די דומה זו הגישה שלי גם למריבות
אנחנו יכולים להגיד דברים איומים זו לזה
שיובילו לעוד דברים נוראיים
ואנחנו יכולים להחליט שטעינו, מעדנו ולחזור חזרה למסלול.
בכל שלב בריב או אחריו יש לנו אפשרות
לבלום את ההתדרדרות
ולא לאפשר לסכר שנפער בינינו לשטוף אותנו.
