משמעות וסיפוק

שבוע שעבר נפגשתי עם חברה שלי שהיא גם קולגה,

דיברנו על כך שמהשעה 16:00 אני רק אמא, אני מחזירה את הילדים מהגן

ואנחנו יחד עד השעה שהם הולכים לישון

אחרי זה אני יוצאת לקליניקה לעוד פגישות אבל במשך שלוש שעות אני איתם לחלוטין.

וחברה שלי שאלה אותי האם אני עושה זאת בגלל שאני אוהבת את זה או בגלל שזה ערך עבורי?

ידעתי את התשובה מיד אם כי היה לי מעט קשה להודות בזה.

זה לגמרי מתוך ערכים.

אני אוהבת את הילדים שלי ולפעמים גם אוהבת לשחק אתם :)

אבל גם הרבה פעמים זה מתיש, מלחיץ או משעמם.

מבחינתי עשיתי בחירה להיות אמא וחלק מהבחירה הזאת

היא נוכחות הורית, משפחתיות, זמן יחד.

אני לא נהנית 100% מהזמן - הנה אמרתי את זה!

גם כשאני לומדת וחוקרת וקוראת עשרות ספרים ומאמרים

ויושבת על הכסא שלי 10 שעות רצוף

אני לא בהכרח נהנית 100% מהזמן וחווה קשיים, עייפות ולפעמים גם שעמום.

גם כשאני עובדת בעבודה שלי שאני הכי אוהבת אותה בעולם

יש רגעים קשים

של ספיגת טראומות קשות של אחרים, של ספק, של תקיעות.

כל הדברים האלה לא גורמים לי הנאה או עונג

הם גורמים לי להרגיש משמעות וסיפוק

זה מה שמניע אותי.

הרבה אנשים אומרים לי לאחרונה שהם חווים קשיים ואתגרים בזוגיות

אומרים שהם לא נהנים ומאושרים

אבל לא חושבים שאפשר לעשות משהו בקשר לזה

לא חושבים שאפשר לשנות.

אז השאלה היא האם הם מקבלים משמעות וסיפוק?

האם הקשיים, האתגרים, האווירה השלילית

עולים על הרגעים החיוביים, נעימים, טובים בזוגיות?

בני האדם שלא כמו חיות אחרות בטבע לא מונעים רק מעונג

יש לנו שאיפות גדולות יותר רק מאוכל ומין.

אנחנו מוכנים להקריב המון בשביל

לחוות סיפוק ומשמעות.

אני מזמינה אתכם להתבונן על הזוגיות שלכם

ועל עוד אזורים בחייכם

ולשאול את עצמכם

האם אני יש לי סיפוק ממערכת היחסים הזאת?

האם יש לזוגיות הזאת משמעות? האם אני מרגיש/ה משמעותי/ת בזוגיות הזאת?

ולבדוק איך אתם מרגישים עם התשובות לשאלות האלה.