למי האחריות על האושר שלי?
השבוע סיימתי סדנא של חודש עם קבוצה של נשים מופלאות שרוצות ליצור את הזוגיות המופלאה שבאמת מגיעה להן
בסיום הסדנא העברתי משוב אנונימי כדי להבין יותר את החוויה שלהן במהלך החודש
וללמוד איך לשפר את עצמי לקראת הסדנאות הבאות
מבין עשרות תגובות שתיארו כמה התכנים היו חשובים ומאירי עיניים
והשינויים שהן חוות בעצמן ובזוגיות שלהן כתוצאה מהשתתפות
היתה תגובה אחת מאד לא מפרגנת שנכנסה לי כמו חץ ישר לתוך הלב
אפילו שאני יודעת רציונאלית, שלא כולם יאהבו אותי,
שלא תמיד יתחברו אלי
אפילו שאני מבינה שככל שאני יוצאת מאזור הנוחות שלי
ומוציאה את עצמי לעולם אני עלולה לחוות יותר ביקורות
אפילו ש-99% מהמשתתפות היו מאד מרוצות
אפילו שאני יודעת את כל זה עדיין האחוז האחד הזה מכאיב
זה פשוט חלק מהטבע האנושי שלנו
דברים שליליים שקורים לנו תופסים הרבה יותר מקום ומשקל
מדברים חיוביים
זה אבולוציוני
זו דרכו של המוח שלנו לשמור עלינו בחיים
זה התפקיד של המוח שלנו, שנשרוד
זה לא התפקיד שלו שנהיה מאושרים
אנחנו צריכים לאמן את המוח שלנו לעשות זאת
אם אנחנו רוצים חיים מאושרים
ולא רק לשרוד בחיים
אנחנו צריכים להזכיר את זה לעצמנו
בזוגיות זה קורה כל הזמן
בכל פעם שאנחנו רואים רק את השלילי
את מה שלא עובד
את כל הדרכים בהם הוא איכזב אותנו
או את כל הפעמים שהיא לא העריכה
או את הפעמים שהוא לא משתף
שהיא לא מתעניינת
שהוא לא רואה אותי
שהיא לא מחזרת אחרי יותר…
להתאמן בלחפש את כל הפעמים שכן
לסרוק את הסביבה שלנו
ולראות את מה שכן עובד
את הפעמים בהן הוא כן בא לקראתי
את הפעמים בהם היא כן היתה שם בשבילי
אם נעצור פעם אחת ביום לראות את מה שכן יש
ונעצור להביע הערכה על זה
נאמן את המוח שלנו לא לראות רק את השלילי
ונאפשר מקום לראות, להרגיש ולהביע גם את כל הדברים החיוביים שכבר יש לנו
נאמן את עצמנו בלהיות בני זוג טובים יותר
ונחיה חיים קצת יותר מאושרים.
זהו מאמץ קטן
עם השפעה עצומה
מוכנים לנסות?
