למה קל לנו כל כך לפגוע זו בזה?
כשאנחנו בוחרים את בן/ת זוג שלנו לחיים
אנחנו עומדים מולם חשופים ופגיעים
ואנחנו מרגישים מוגנים ובטוחים מספיק לעשות זאת
איך זה יכול להיות
שלא הרבה אחרי
אנחנו מסוגלים לפגוע כל כך זו בזה
ולפגוע בבטחון שאנחנו מרגישים יחד?
אין לי באמת תשובה לזה
אני נתקלת בזה כל יום,כמעט עם כל זוג שאני פוגשת
אני יודעת שנישואים זה דבר לא קל בכלל
ולפעמים אפילו מאד קשה
יש לי כמה השערות
אחת מהן היא שבגלל שאנחנו,
בני האנוש יצורים חברתיים מאד
כל כך חשוב לנו ש"השבט" אליו אנחנו משתייכים
יקבל ויאהב אותנו
כשבן/ת הזוג שלנו
שהם האנשים הכי קרובים אלינו
אומרים או עושים משהו שאנחנו מפרשים
כדחיה או פגיעה
זה פוגע בנו כל כך
הרבה יותר מאשר לו היינו נפגעים או נדחים
על ידי אדם רחוק יותר
שזה נהפך כמעט בלתי אפשרי
אנחנו כל כך חשופים ופגיעים מולם
ובגלל זה כל כך קל יותר לפגוע או להיפגע
זה עדיין לא אומר שצריך לקבל את המצב
ואפשר תמיד לעבוד על הזוגיות
ולשפר אותה
אף פעם לא מאוחר מדי
