להסתיר
הרבה פעמים אנשים מספרים לי שהם מסתירים משהו מבן/ת הזוג שלהם
דברים "קטנים" שהם עושים כי הם יודעים שבן/ת הזוג לא מקבלים
למשל: "הוא לא אוהב שאני נפגשת עם חברים לדרינק אחרי העבודה כי יש ביניהם גם גברים"
או: "הוא אוהב שאנחנו אוכלים ארוחת ערב יחד אבל חשוב לי גם לעשות ספורט או להיפגש עם חברות אז אני פשוט אומרת לו שאני עובדת עד מאוחר"
העניין הוא שהדברים הקטנים האלה מעידים כנראה
על דברים גדולים יותר בזוגיות שלהם
ובמקום לפתור ולעבוד עליהם
הם עוקפים אותם
בניסיון לא להתמודד איתם.
זה אולי יעבוד לטווח הקצר
אך האם זה יעיל לטווח הארוך?
הרבה פעמים הדברים שאנחנו מסתירים קשורים לאמון,
לסדרי העדיפויות והערכים שלנו,
ליכולת שלנו לתקשר את הרצונות והצרכים שלנו באופן הדדי
ומיומנויות לניהול קונפליקטים שלנו
להתעלם מהבעיה לא יעלים אותה.
בעוד שללמוד איך נכון עבורנו לפתור בעיות או לנהל אותן, לתקשר את הרצונות והצרכים שלנו,
ולהקשיב באופן אמפתי
יאפשר לנו לדבר על הכל ולהתמודד עם כל קושי, אתגר או משבר
שידפק על דלתנו.
כשאנחנו מסתירים משהו ממישהו אחר
אנחנו יודעים על זה
וזה כשלעצמו מרחיק אותנו
ומציב מחסום בנינו.
חיים נטולי שקרים
בהם יש שקיפות ופתיחות
הם חיים קלים יותר, פיזית
אנחנו לא סוחבים על עצמנו שום דבר שמכביד עלינו
