חלונות ודלתות
אחת הפסיכולוגיות האהובות עלי, שירלי גלאס טבעה את המונח קירות וחלונות כמטאפורה לאופן שבו בני זוג שומרים זו על זה ומרגישים בטחון בזוגיות שלהם.
אנחנו בונים בית סביבנו ולבית הזה יש חלונות וקירות. כמו שבכל בית פותחים לפעמים חלונות כדי להכניס אוויר ולהימנע ממחנק.
אנחנו זקוקים לאוויר במערכת היחסים שלנו ואוויר הם החברים שלנו, העבודה שלנו, התחביבים והפעילויות השונות.
אבל כמו שלא היינו משאירים חלון פתוח בעיצומה של סופה או בחום של 40 מעלות כך אנחנו גם צריכים לדעת מתי לסגור את חלונות ביתנו המטאפוריים.
אם אנחנו לא יודעים מתי לסגור את החלון מפני העולם החיצוני זה יכול להעיד על כך שאין לנו גבולות.
אולי אנחנו עובדים בכל שעות היום והלילה ולא משאירים אנרגיה לזוגיות שלנו.
או שאולי משתפים בפרטים אישיים של הזוגיות שלכם עם חברים ומשפחה מה שמשאיר חלון פתוח עם אחרים וחלון סגור עם בני הזוג שלכם. מה שלא מאפשר לכם להרגיש חיבור.
ככל שאנחנו עושים יותר מהדברים האלה כך נוצר בינינו מרחק ואנחנו עלולים להרגיש פחות בטחון בזוגיות.
בכל מערכת יחסים צריכים להיות גבולות, כדי שנדע שאנחנו שומרים על הרגשות, מחשבות, חוויות זו של זה.
כשאין גבולות האנשים החשובים לנו לא מרגישים בטוחים.
