ויסות רגשי
ילדים לא נולדים עם היכולת לוסת את הרגשות שלהם בעצמם, הילדים שלנו מסתמכים עלינו, ההורים שלהם שיווסתו את הרגשות שלהם.
לילדים אין את היכולת להגיד לעצמם "אני בסדר" הם צריכים מבוגר שיבוא ויגיד להם שיהיה בסדר.
ילדים הם רגשות טהורים
בלי "עצמי" ומבלי היכולת לבצע רפלקציה עצמית ולדאוג לעצמם ולכן מישהו צריך להגיע ולדאוג להם.
כשהם נופלים ופוחדים וכואב להם והם מתחילים לבכות הם זקוקים לנו שנבוא ונעזור להם לוסת את הרגשות שלהם.
באמצעות התהליך הזה של ויסות רגשי מאנשים אחרים הם לומדים לוסת את הרגשות שלהם.
ולכן הרבה מאד אנשים שלא זכו ליחס מיטיב בילדות סובלים מקשיים בויסות הרגשי שלהם מאוחר יותר בחיים.
כשיש לנו רגשות ופציעות התקשרות אנחנו צריכים לדאוג ולטפל בעצמנו כי אם לא נעשה את זה לאורך זמן נרגיש דכאון, אבדנות, שהחיים חסרי טעם, שאנחנו לא אוהבים את עצמנו, בושה...
ולכן אנחנו חייבים להתייחס לרגשות שאנחנו מרגישים ברגע כמיטב יכולתנו וללמוד לטפל בעצמנו, להרגיע ולדאוג לעצמנו בדיוק כמו שאנחנו עושים עבור הילדים שלנו.
