גלעד מעורר הפליאה שלי
גלעד הקטן שלי בן שנתיים ו-4 חודשים
ובגלל שהוא האח הצעיר
הרבה פעמים אנחנו מתנהגים אליו כמו תינוק
ניצלתי את שבוע החופש של הפסח לגמול אותו מחיתולים
כשהודעתי לו ביום ראשון שמורידים חיתול
הוא חשש מאד ולא היה בטוח שהוא מסוגל
כשהסברתי לו שהוא כבר ילד גדול והוא יכול לנסות לעשות פיפי וקקי בשירותים כמונו
היה לו קשה להאמין שהוא באמת מסוגל
בשבוע הזה מעבר ללמוד לעשות פיפי וקקי בשירותים
גלעד למד המון דברים על עצמו,
הוא למד להיות קשוב יותר לגוף שלו
והוא למד שהוא בוגר ומסוגל ליותר דברים ממה שהוא חשב
הרבה מההתנהגויות שלו השתנו בשבוע הזה
וזה מדהים ומופלא לראות
אבל האמת היא שזה ככה גם עם בני הזוג שלנו, חברים, משפחה וכל האנשים בחיינו
כשאנחנו מתנהגים למישהו בצורה מסוימת
ככה הוא מתנהג
אם נתנהג לבן הזוג שלנו כמישהו שאנחנו יכולים לסמוך עליו, כרגיש ומלא נתינה יש סיכוי גדול שככה הוא יתנהג
בעוד שאם נתנהג אליו כמישהו שמאכזב אותנו, אנוכי ושלא אכפת לו מאיתנו סיכוי גדול שככה הוא יתנהג אלינו.
זה נקרא אפקט פיגמליון
ותודה לגלעד שהזכיר לי את השיעור החשוב הזה.
