אולי מריבות יכולות להיות גם דבר טוב?
רוב האנשים לא אוהבים לריב
ובצדק
רוב המריבות מביאות אותנו למקום
הרסני וכואב
אבל מה אם היינו משנים את זה?
מה אם היינו מסתכלים על מריבות אחרת?
דבר ראשון כדבר בלתי נמנע,
אנחנו אנשים שונים עם דעות שונות
תוסיפו לזה סטרס, טראומות מהעבר
ואפילו רק עייפות
ויש לכם פצצה שרק מחכה להתפוצץ
ומה אם היינו מסתכלים על מריבות
כדרך להכיר טוב יותר את עצמנו ואת בני הזוג שלנו
אם זה לא היה כל כך חשוב לנו כנראה שלא היינו מגיבים בריאקטיביות כל כך גדולה נכון?
איך אפשר לשנות את הפרספקטיבה שלנו על מריבות
ללמוד מהן ולהשתמש בהן כדי להתקרב?
כמו כל דבר
זה מצריך תרגול
לעשות דברים אחרת
סקרנות- האם אתם מסוגלים להיות סקרניים
לגבי מה שיכול להיות?
סקרניים לגבי העמדה של בן/ת הזוג שלכם?
למה זה כל כך חשוב להם?
איך הם רואים את הדברים?
מה מפריע להם?
מה הם רוצים וצריכים?
אומץ- האם יש לכם אומץ לדבר בכנות ובפתיחות?
חמלה- להזכיר לעצמכם שגם אתם וגם בן/ת הזוג שלכם רק אנושיים? שאתם עושים הכי טוב שאתם יכולים?
מה הדרכים שאתם יכולים לחשוב עליהן כדי להתחבר בזמן מריבות וקונפליקטים?
ואני בהחלט סקרנית לשמוע מה סקרנות, אומץ וחמלה אומרות עבורכם?
