כל אחד צריך להרגיש אהוב לפעמים

כל אחד בין אם בתחילתה של מערכת היחסים ובין אם אחרי שנים רבות יחד

מרגיש לפעמים לא אהוב

לפעמים אנחנו צריכים אישור שאוהבים אותנו ורוצים בחברתנו.

ואז אנחנו "מציעים בידס" בשפה המקצועית, זה אומר בעצם לשלוח הצעות לחיבור

שהמסר שעומד מאחוריהן הוא:

"האם אני חשובה לך"?

"האם את עדיין אוהבת אותי"?

זה יכול להיראות כמו "היי בא לך דייט נייט" או: "רוצה שנבשל יחד ונפתח בקבוק יין"

ואם הצד השני הסכים אז אנחנו מקבלים את האישור שהיינו זקוקים לו

כן, אני עדיין חשובה לו, הוא רוצה לבלות זמן איתי.

וזה נהדר.

זה הופך להיות פחות נהדר שבמקום להתייחס לרגשות הראשוניים שלנו

ולומר "אני מרגישה קצת חסרת בטחון ואני רוצה לדעת שאני עדיין חשובה לך"

או באמת להציע הצעה לבילוי משותף שירגיע אותי ויתן לי את האישור שאני זקוקה לו.

אני מאשימה את הצד השני, מבקרת אותו או גורמת לו להרגיש לא מספיק טוב

למשל: "עוד פעם אתה נפגש עם חברים" או: "את כזאת סבתא הולכת לישון מוקדם"

זה לא תפקודי, זה פוגע, זה מעליב וזה מוסיף אווירה שלילית לקשר.

אם נלמד להתחבר לרגשות הראשוניים שלנו ולבטא אותם

אז תהיה לבן/ת הזוג אפשרות באמת להבין מה אנחנו רוצים

ולהעניק לנו את זה.

אם נבקר, נעליב או נפגע בהם

לא נקבל את מה שרצינו ועכשיו אנחנו אפילו יותר מרוחקים.