המתח שבין שליטה ושחרור

מאור שלי בן ה-4 התחיל לבקש ללכת לישון אצל סבתא שלו הרבה

ויוצא שהוא הולך לישון אצלה פעם בשבוע

ולמרות שאני יודעת שזה אומר שהוא מרגיש בטוח בעולם

שיש לו בטחון בעצמו ובאחרים

אני מרגישה שהוא גדל לי מהר מדי

להיות הורים (טובים) זה להתנהל בתוך המתח הזה שבין שליטה לשחרור

כשהם רק מגיעים לעולם הם חסרי אונים ולנו יש את השליטה העיקרית

ועם הזמן ככל שהם גדלים

אנחנו מאפשרים להם, ללכת קצת יותר רחוק מאיתנו, להתנסות בעוד חוויות, לבדוק ולחקור

ילד בן 4 עדיין תחת השליטה העקרית של ההורים שלו כמעט בכל ההחלטות החשובות: מגורים, גן, שעות משחק, שעות שינה וכו'

ולכן זה כל כך חשוב כן לאפשר לו לפתח עצמי חזק עם רצונות משלו

כשאמרתי למאור שאני אתגעגע אליו מאד מאד מאד

הוא חיבק ונישק אותי

ואמר לי שזה בסדר להרגיש ככה

ואפילו נתן לי נשיקה לכיס שאוכל להוציא כשאני מתגעגעת

הוא אישר את החוויה הרגשית שלי אבל לא נכנע לרצונות שלי

והציב גבול ברור

שבעוד שהוא מבין את הקושי שלי

הוא לא צריך לוותר על הרצונות שלו

לי לקח 30 שנה ללמוד לעשות את זה

והנה הוא עושה זאת כל כך בטבעיות.