איך לצאת מאזור הנוחות ולהגשים את החלומות שלנו
יש אמירה ידועה שאומרת שלא כדאי לפגוש את האנשים שאנחנו מעריצים
שזה מתכון בטחון לאכזבה
אך זו ממש לא היתה החוויה שהיתה לי עם יהודית כץ
אשה שאני בהחלט מעריצה, אני מאזינה לפודקאסט שלה בקביעות,
צורכת כל תוכן שהיא חולקת עם העולם ולומדת ממנה המון
כששלחתי לה הודעה עם רעיון להשתתף באחד הפרקים שלה הייתי בטוחה שאני לא אזכה לתגובה
אחרי הכל, יהודית ראיינה בפודקאסט שלה אנשים שאת ספריהם גמעתי, שאת משנתם למדתי
ושגם אותם אני מעריצה
איפה אני ואיפה הם??
כשיהודית חזרה אלי, אמרה שהרעיונות שלי מעניינים וקבענו לשוחח בטלפון
התרגשתי אך עדיין לא חשבתי שייצא מזה משהו
כששוחחנו וקבענו להיפגש עדיין לא האמנתי שזה יקרה
כיומיים לפני מועד ההקלטה פתאום זה הכה בי, זה ממש הולך לקרות,
יהודית הולכת לשוחח איתי בפרק בפודקאסט שלה!
אני אהיה אחת מבין רשימת המרואיינים המכובדים והמבריקים שלה
לא הצלחתי לישון, לאכול ולהתנהל כרגיל
הפרפרים בבטני התעופפו בחוזקה לכל עבר
ביום ההקלטה כשנפגשנו פנים מול פנים,
יהודית היתה כל כך נעימה, מסבירת פנים והכילה אותי ברגע כל כך לא פשוט עבורי
וגרמה לי להרגיש בבית
אני הייתי כל כך לחוצה, שלא ממש נהניתי מהחוויה באותו הרגע
ולא הצלחתי לראות באמת את יהודית
למשל, השיחה בנינו התארכה והיא ביקשה מאמא שלה ללכת לאסוף את בנה מהגן
ואפילו לא הודיתי לה.
כל הדרך חזרה ובשבוע שלאחר מכן הייתי עסוקה בכל הדברים שהייתי יכולה לעשות אחרת,
כל מה שהייתי צריכה להגיד במקום מה שאמרתי וכשהפרק יצא לאוויר
כל מה ששמעתי זה את הצחוק הלחוץ שלי, את כל הקטעים שיצאו בעריכה והתהיה למה..
לכל אורך הדרך אמרתי לעצמי שאני עושה הכי טוב שאני יכולה וזה כל מה שאני יכולה לעשות
עד שפתאום האמנתי בזה ונהנתי מהדרך הזו שעשיתי ומהתוצאה המופלאה שלה.
אחר כך גם הגיעו התגובות המרגשות כל כך שחיממו את לבי, חלקן אפילו העלו בי דמעות של אושר.
אני רוצה לנצל את החוויה המיוחדת הזאת
כדי לגעת בכמה עקרונות חשובים שיכולים להפוך את החיים של כולנו למאושרים יותר:
עדיף לנסות - כששלחתי ליהודית את ההודעה הסיכויים לקבל מענה היו די קלושים בעיני, אך עדיין החלטתי לנסות, מה כבר יכול לקרות? היא לא מכירה אותי באופן אישי, אם אקבל דחיה היא לא תהיה בפניי
הסיכון בלא לנסות היה גדול יותר עבורי,
לדעת שיש לי ידע שיכול לעזור לאנשים, לעניין, לתרום
והרצון להפיץ אותו הלאה היה לנגד עיני וזו סיבה מספיק טובה עבורי לצאת מאזור הנוחות ולנסות.
לנצור את הרגע - כשמשהו טוב קורה לנו אנחנו די מהר חוזרים חזרה לשגרה שלנו, משהו ממש טוב קרה לי, חלום שהתגשם, פגישה שלא האמנתי שתתממש, חוויה חד פעמית בחיי ועדיין מהרגע שחזרתי הביתה, איסוף הילדים מהגן, משחקים, מקלחות, ארוחת ערב, יום בקליניקה, יום בלימודים וחוזר חלילה השגרה שאבה אותי אליה והארוע המיוחד שהתכוננתי אליו כל כך נשאר מאחור.
זה נכון שגם לארועים חיוביים וגם לארועים שליליים בחיינו יש השפעה לטווח קצר, אך ההשפעה שיש לארועים שליליים קצת יותר משמעותית, מסיבות אבולציוניות כשמשהו שלילי קורה הוא מקבל יותר תשומת לב כי הוא תורם יותר להישרדות שלנו, המוח שלנו הרבה יותר מכוון לראות ולתת משקל גדול יותר לארועים שליליים מאשר חיוביים. אך אפשר לאמן את המוח שלנו אחרת, אחת הדרכים לעשות זאת היא לעצור ולנצור את הרגע, לעצור לכמה רגעים ולהתענג על החוויה שהיתה, על הצלחה שחווינו, על שמחה שהרגשנו. ככל שנתרגל את זה יותר ויותר המוח שלנו ילמד לזהות את החיובי בחיינו יותר ויותר ונהיה מאושרים יותר.
זכרו את ה"למה" שלכם - כשהגעתי לחניה מול ביתה של יהודית קולות הפקפוק והספק העצמי הכו בי שלא נאמר קיללו ורמסו אותי: "מי את חושבת שאת בכלל"? אבל אז לקחתי נשימה עמוקה והזכרתי לעצמי את הלמה שלי, מה אני באמת עושה כאן ולמה אני עושה את מה שאני עושה. אני כאן כי אני רוצה לתת ערך ולו למאזינה או מאזין אחד. זו היתה המוטיבציה שלי מההתחלה ולכל אורך הדרך. אני מזכירה לעצמי את הלמה שלי כל יום, להיות יועצת זוגית זה לא תפקיד פשוט, רוב הזוגות מגיעים אלי כשהם מיואשים, אומללים, שונאים אפילו זו את זה, את עצמם ואת החיים שלהם. מחקרים מראים שזוגות פונים לטיפול 6 שנים מאוחר מדי כשהשליליות היא דייר קבוע בזוגיות שלהם. אני בוחרת להיות נושאת התקווה עבורם, להיות זו שרואה את מה שאפשרי ולשמחתי יש זוגות שמגייסים את הרצון מתוכם, שיוצאים לעבודה על הזוגיות שלהם וכשאני זוכה לראות לפתע את הניצוץ בעיניהם זה שווה בעיני את הכל.
כשאתם מתעוררים מחר בבוקר זכרו את הלמה שלכם והזכירו לכם אותו ברגעים המאתגרים.
בחרו לאיזה קולות אתם מקשיבים - כמעט לכולנו יש קולות בין אם הם נמצאים בראשנו או נאמרים ע"י אנשים סביבנו שמורידים אותנו למטה, שמסבירים לנו למה אנחנו לא יכולים, לא מספיק טובים, למה זה לא יצליח, למה עכשיו זה לא הזמן הנכון, עם נימוקים רציונלאיים משכנעים. קל להבחין בקולות האלה כששואלים את השאלה למה הם כאן? לקולות המנמיכים יש מטרה השרדותית - לשמור עלינו, להגן עלינו ע"י כך שנשאר במקום. אם אתם לא מעוניינים להישאר במקום אלא דווקא להתקדם לעבר יעדים חדשים שחלקם לא ידועים ומוכרים שאלו את עצמכם את השאלות הבאות:
האם זה נכון? האם הקול שאומר לי שאני לא מספיק טובה צודק? האם יש לי דוגמאות שדווקא מוכיחות אחרת? פעמים שחשבתי שאני לא אצליח אבל הצלחתי?
מה המחיר שאשלם אם אלך עם הרצון שלי ולא אקשיב לקולות המנמיכים?
מה המחיר שאשלם אם לא אלך עם הרצון שלי?
עם אילו מהמחירים האלה אני מוכנה לחיות?
לצאת מאזור הנוחות זה אף פעם לא קל, לנסות, ללכת אל הלא מודע, להיכשל הרבה פעמים ומדי פעם גם להצליח זה מאתגר, מורכב וקשה. רוב האנשים לא יעשו את זה. רוב האנשים לא יזוזו מילימטר מאזור הנוחות שלהם. השאלה שאתם צריכים לשאול את עצמכם האם אתם מוכנים לשלם את המחירים שתשלמו ביציאה מאזור הנוחות והליכה במסלול הפחות בטוח וידוע לטובת החלומות שאולי ואולי לא תגשימו.
איך אתם מתמודדים עם הדברים שעומדים בדרככם ומפריעים לכם להגשים את החלומות שלכם?
שתפו אותי כאן בתגובות :)
Comments