סיימו את המשפטים שלכם בבקשה...

זו פעם ראשונה שאני מעלה על הכתב את הנושא הזה, מתנצלת מראש אם זה לא יהיה מספיק מגובש, אשמח מאד לדעת איך אתם מרגישים לגבי הדברים.

אנחנו לא תמיד מסיימים את המשפטים שלנו, והענין הוא שהמוח שלנו מצוין בלהשלים פערים בעצמו כך שאם לא הוספנו את הרגש או העמדה שלנו לגבי מה שאמרנו הצד המקשיב ישלים את הפערים בעצמו.

למשל:

כשאשה אומרת לבן זוגה "איחרת" ולא מסיימת את המשפט. האם היא התכוונה: "איחרת ואני מאוכזבת, סמכתי עליך שתהיה שם" או: "איחרת אך בכל זאת הגעת, אני ממש מעריכה את המאמץ".

אלו רק שתי פרשנויות שונות מתוך אלפים שיכולות להיות לבן הזוג שלה.

זה חשוב בעיני כי לנו יש אחריות על הדברים שאנחנו אומרים ועלינו לעשות את המיטב לוודא שהם ברורים גם לצד השני.

זה לא פשוט, כי אנחנו נוטים לחשוב שמה שברור לנו מובן וברור גם לאחרים ושוכחים שאחרים רואים את הדברים דרך העיניים הייחודיות שלהם.

כל כך הרבה קצרים בתקשורת ואי הבנות היו יכולים להמנע לו היינו מסיימים את המשפטים שלנו עד הסוף כך שהם יבטאו את הכוונה האמיתית מאחורי דברינו.

האם זה נשמע הגיוני עבורכם? אשמח לשמוע מה אתם חושבים