נישואים זה דבר לא קל בכלל ולפעמים אפילו מאד קשה

כשאנחנו בוחרים את בן/ת זוג שלנו לחיים

אנחנו עומדים מולם חשופים ופגיעים

ואנחנו מרגישים מוגנים ובטוחים מספיק לעשות זאת

איך זה יכול להיות

שלא הרבה אחרי

אנחנו מסוגלים לפגוע כל כך זו בזה

ולפגוע בבטחון שאנחנו מרגישים יחד?

כשבן/ת הזוג שלנו

שהם האנשים הכי קרובים אלינו

אומרים או עושים משהו שאנחנו מפרשים

כדחיה או פגיעה

זה פוגע בנו כל כך

הרבה יותר מאשר לו היינו נפגעים או נדחים

על ידי אדם רחוק יותר

שזה נהפך כמעט בלתי אפשרי

אנחנו כל כך חשופים ופגיעים מולם

ובגלל זה כל כך קל יותר לפגוע או להיפגע

זה עדיין לא אומר שצריך לקבל את המצב

ואפשר תמיד לעבוד על הזוגיות

ולשפר אותה

אף פעם לא מאוחר מדי