top of page

מערכת היחסים עם המתבגר/ת שלנו

כשהורים מדברים איתי על הילד המתבגר שלהם

על עוצמות הרגשות

המילים הקשות שנזרקות לאוויר

חוסר המוטיבציה

ותחושת הייאוש והתסכול לעמוד מולו


כן, הקורטקסט הפרא-פרונטלי עדיין לא התפתח במוח הצעיר שלו מה שאומר שהיכולות שלו להסיק מסקנות, לנהל סיכונים, אמפתיה לא ממש בשלות עדיין


וכן הוא עדיין חסר את הניסיון חיים שלנו יש ולכן אין לו פרספקטיבה

והאסונות שהוא חווה הן באמת אסונות מנקודת המבט שלו


ואולי בנוסף לכל זה יש שם גם נער שעדיין זקוק להדרכה והכוונה, שלא יוותרו לו, שיציבו לו גבולות

שמישהו יעצור אותו ולא יאפשר לו להרגיש שמוותרים לו על הכל


זה בדרך כלל השלב שלהורים מתגלה תובנה או שתיים

שאולי הם לא שיחררו

אלא ויתרו

כי זה הפך להיות מאד קשה

יש פה נער בוגר שכבר יודע לענות, לנסח טיעונים מורכבים ונראה שהוא יודע מה הוא רוצה ועושה


גיל ההתבגרות הוא אתגר לא פשוט לצלוח אותו

אך אם נזכור

שאנחנו כהורים עדיין ממלאים תפקיד חשוב

בחייהם של המתבגרים שלנו

וזה רק עניין אולי של לעדכן את התפקיד שלנו

למצב החדש

אבל לא לוותר עליו לחלוטין


נוכל לצלוח את התקופה המורכבת הזאת

ולהגיע לצד השני

ולגלות שטיפחנו מערכת יחסים משמעותית,

חזקה ואוהבת



bottom of page