יום הזכרון

בכל שנה מחדש ביום הזכרון

התחושות המוכרות של העצב מגיחות

כבר בהישמע התו הראשון של שיר מוכר שמתנגן,

כבר מהשורה הראשונה של טקסט של אמא או חבר

הדמעות, הכאב, הבטן המתהפכת

כמה אנחנו תלויים אחד בשני

כמה אנחנו כולנו חלק ממערכת אקולוגית אחת

שעובדת יחד

תא ועוד תא ועוד תא

כולנו מרגישים זו את זה

כולנו צריכים, זקוקים, נתמכים זו בזה

לא רק כדי לעבור

את הכאב הזה יחד

אלא

פשוט

כדי לשרוד

כדי להתקיים

וכמה מהר אנחנו שוכחים את זה