top of page

חוסר שיפוטיות וצמיחה

בחודש האחרון תייבת המייל שלי מפוצצת במסרים של סוף שנה ושאלות כמו אילו מטרות את לוקחת על עצמך השנה?

איך לקחת על עצמנו מטרות גדולות יותר?

איך להגשים את המטרות שלנו?

למה אנשים לא מגשימים את המטרות שהם לוקחים על עצמם?


ומה שאני החלטתי לעשות עם עצמי

המטרה שלי לשנה האזרחית החדשה ובכלל

היא לקבל, להעריך, לאהוב ולהנות ממה שיש עכשיו

להתבונן במי שאני ומה שיש לי ובכל הרגשות שלי בחוסר שיפוטיות


כשאני אומרת לעצמי שאני צריכה להגדיר לעצמי מטרות

עבור רובנו זה סימן שאני ביקורתית לגבי מי שאני עכשיו


והחברה שלנו מצויינת בלהפגיז אותנו במסרים שאנחנו

לא מספיק טובים, לא מספיק רזים, מרוויחים, חכמים, שריריים….


אך יש אמת פסיכולוגית, "פרדוקס השינוי" קוראים לה

שאומרת שהדרך היחידה לשנות היא לקבל את מה שעכשיו


כי כשאני לא מקבלת את עצמי עכשיו אני במצב של הילחם/ ברח

אני במצב הישרדותי

לחשוב על דרכים להשתפר ולהציב מטרות לעצמי

יהיה כמעט בלתי אפשרי

כי אנחנו מוצפים


כשאנחנו שיפוטיים כלפי עצמנו

לא יכולה להתרחש למידה

שתוביל לשינוי


ולכן בכל פעם שעולה בי מחשבה ביקורתית כלפי עצמי,

שאני לא מספיק טובה, עושה, דוחפת את עצמי, מה שזה לא יהיה

אני מתבוננת בה ומחליפה אותה במחשבה

שאני אוהבת את עצמי או לפחות

מביעה חמלה עצמית


והמילים האלו מתפזרות בגופי וממלאות אותי בחמימות

וברצון לעשות

לא לקפוא

לא להילחם בעצמי

לא לברוח

פשוט לעשות את הדברים בקצב שלי

ובלי שיפוטיות


זו המתנה הכי גדולה שהענקתי לעצמי השנה


האם תהיו מוכנים לוותר על מה ש"צריך"? על מה שאנחנו "אמורים"? לרצות/לעשות/ להגשים/ להיות?


להעניק לעצמכם אהבה וחמלה

ולראות שזו הדרך בעצם לשינוי ועשיה?


אמת משונה לגבי חוסר שיפוטיות כשאנחנו פונים כלפי הסבל בחוסר שיפוטיות,

הסבל פוחת והפצעים מחלימים.


כשאנחנו פונים כלפי אושר והנאה בחוסר שיפוטיות

האושר מתרחש וגדל והוא ממלא את החלל שפעם שיפוטיות מילאה.


אני לא יודעת למה זה נכון, אך זהו חלק מהותי מחוסר שיפוטיות.




Kommentarer


bottom of page