התגוננות

התגוננות היא בעצם התגובה שלנו לביקורת.

כשאנחנו מרגישים שמבקרים אותנו אנחנו נתגונן בצורת שתוקפת חזרה למשל: "אני לא מסדר אחרי? ומה אתך אני כל היום אוסף את הכלים שאת משאירה אחריך בכל מקום"

או, התגוננות שנראית כך: "למה אתה תמיד נטפל אלי" סוג של בכיינות.

אף אחד מסוגי ההתגוננות האלה לא עוזרים והם רק ידרדרו את הדיון.

מה צריך לעשות?

לקחת אחריות ולו על חלק קטן. למשל: "צודק אני באמת השארתי אחרי כלים, אני מנסה מאד להשתדל לאסוף אחרי".

לאחרונה אני מאד אוהבת להשתמש בסולם של 1-100, בכל פעם שבעלי ואני רבים אני אומרת לו, אני מרגישה שזו אשמתי 44%

רק האמירה הזאת יש בה כדי להצחיק אותנו ולהחזיר אותנו למסלול של לנסות להבין את נקודת המבט זו של זה ולחשוב איך אפשר להגיע להרמוניה.

אני הבנתי שחלק מהחיים עם בעלי זה למצוא גרביים מלוכלכים במקומות מפתיעים במיוחד.

אני יודעת שהוא משתדל ואני גם יודעת שהוא לא ישתנה בעניין הזה ב-100%

אך אני בוחרת לראות איזה אבא מדהים הוא, איך הוא מעודד אותי להגשים את החלומות שלי ומאמין בי, לפעמים יותר ממה שאני מאמינה בעצמי, איך הוא מבשל את האוכל הכי טעים בעולם .

ומול זה החסרונות מתגמדים.

בפעם הבאה שאתם מרגישים מותקפים בביקורת נסו לומר: נכון/ את/ה צודק/ת באמת לא אספתי אחרי.

זהו, זה כל מה שצריך לעשות כדי להוריד את המתח ולהסיר את הקוצים.

נסו בעצמכם ושתפו אותי מה קרה