העצה הכי טובה שתשמעו לגבי עצות

העצה הכי טובה ששמעתי במהלך הלימודים בשיטת הטיפול שהתמחתי בה היא:

"מלים של הבנה חייבות לבוא לפני מלים של עצה"

ואני רוצה לדייק בדיוק מה זה אומר ואיך נעזור לעצמנו לשמור על הכלל הזה בזמן אמת:

1.זה לא יעיל לתת עצה למי שלא ביקש אותה.

מתן עצה לא יהיה מעשה יעיל אם ניתן אותה למי שמבקש אותה מאיתנו אך אף פעם לא מקשיב לנו ופועל על פיה.

2.לא יעיל לתת עצה כשהיא נאמרת כאמת מוחלטת "אני יודעת מה נכון וככה אתה צריך לפעול" עצה כן תתקבל בצורה יעילה אם נעריך שהעצה שלנו היא בסך הכל הבעת הדעה שלנו. "אני חושבת שזה יכול לעבוד גם לך כי ככה זה עבד גם עבורי".

3.לא יהיה יעיל למערכת היחסים אם אני הצד היחיד שנותן עצות ולא חושבת שיש לי מה ללמוד ולהעזר מחוכמתם של אחרים. כדאי לי לשתף את חוסר הידיעה שלי, את החולשות שלי והאפשרות שלי ללמוד גם מניסיונם של אחרים.

4.אם אנחנו מרגישים כעס כשהאדם שייעצנו לו לא מקשיב לעצתנו כדאי שלא ניתן לו עצות.

לפעמים הדבר הכי טוב שאנחנו יכולים לעשות במקום למהר לתת עצות ולהציל מישהו אחר זה להיות שם איתו, נוכחים בחוויה הרגשית שהוא עובר עכשיו ופשוט להחזיק לו את היד ולהאמין בו וביכולת שלו לפתור לעצמו את הבעיות ולאפשר לעצמו להרגיש את מכלול הרגשות שהוא מרגיש.

ללמוד להיות קשובים באמת ולהסתקרן באמת ע"י שאילת שאלות יעזור לאדם מולנו להרגיש חזק ויכול להתמודד עם רגשותיו ובעיותיו ולמצוא את הפתרונות בעצמו.