top of page

"הילד שלי מזייף טנטרומים"

"הילד שלי מזייף טנטרומים"

"אני רואה את החיוך שלו מעבר לצעקות/ לבכי"

"אני יודעת שהוא עושה בכוונה וזה רק מעצבן אותי עוד יותר"


אני יודעת כמה ילדים יכולים לאתגר אותנו

סיטואציות כאלה עבור רבים מאיתנו מהוות טריגר

וזה יכול להכעיס מאד


אני חושבת שילדים לא מביימים טנטרום רק בשביל הופעה

אני חושבת שילדים רוצים חיבור, תשומת לב, חום ואהבה


ואם אנחנו נראה את ההתנהגות של הילדים שלנו

כמניפולציה או מזימה, ככה אנחנו נגיב אליהם


אך אם נראה את ההתנהגות הזאת כרצון לחיבור

של ילדים שיש להם פחות משאבים ויכולות מאיתנו,

עם אונה פרה פרונטלית פחות מפותחת ולכן הם יותר אימפולסיביים


אז נהיה נכונים יותר להעניק להם חיבור וחמלה במקום לראות בהם יריבים.


מה שמשפיע זה האופן שבו אנחנו רואים אותם

האם קשה להם כרגע? או שהם רוצים להקשות עלינו בזדון ומניפולציה?


כשחושבים על זה ככה

אולי יהיה לנו קל יותר לקחת נשימה ולהרגיע את עצמנו ואותם

בטנטרום הבא




bottom of page