דחיינות

הרבה פעמים אנשים שסובלים מדחיינות חושבים שאין להם מספיק כוח רצון

ושאם רק הם יצליחו לגייס יותר כוח רצון הם יצליחו במשימות שלהם

ומהניסיון שלי אני מוצאת שזה לא בהכרח הדבר הנכון לעשות

ושהשאלה שכדאי להתחיל איתה היא למה אני רוצה לעשות את הדבר שאני דוחה?

אני מוצאת שהרבה אנשים לא ממש יודעים להבחין בין מה שהם עושים כי הם רוצים

ומה הם עושים כי הם חושבים שהם אמורים לעשות

או שניהם

אבל זו שאלה שחשוב להתחיל ממנה

עוד דבר שאני מוצאת שכדאי לחשוב עליו בהקשר של דחיינות הוא ערך עצמי

אם גדלנו עם תחושה שאנחנו לא מספיק טובים

אנחנו הרבה פעמים נפנים את הקול הזה גם בבגרות שלנו

ואז אנחנו מאד רוצים לעשות משהו

הסופר-אגו שלנו אומר לנו: "תעשי את זה! תעשי את זה כבר"!

והאגו אומר: "למה לטרוח, אני בכל מקרה אכשל".

ולכן דחיינות היא הרבה פעמים תוצאה של סיבות פסיכולוגיות עמוקות יותר

ולא עניין של חוסר כוח רצון או עצלנות

אלא הרבה פעמים דחיינות קשורה

בערך עצמי, בחוסר חיבור לעצמי שלי ומה אני באמת רוצה

וכשנדרש לנושאים האלה

אולי כבר לא נחשוב על עצמנו כדחיינים