אף אחד לא מושלם

לפעמים אנחנו שוכחים שהתחתנו עם אדם לא מושלם, פגום

בדיוק כפי שאנחנו לא מושלמים, פגומים.

ומציבים סטנדרט שהוא כמעט בלתי אפשרי לאיך שדברים צריכים להיראות ולהיעשות.

שלא כמו בעבודה ובשאר האספקטים של החיים מחוץ לבית

שם אנחנו צריכים להיות מוחזקים ואסופים.

כשאנחנו מגיעים הביתה זו ההזדמנות שלנו להסיר את האיפור, החזיה, הג'ינס או העניבה

לא להחזיר ישר למקרר

לא מיד לאסוף אחרינו

להיות מי שאנחנו באמת

שיאהבו אותנו ויקבלו אותנו בדיוק כפי שאנחנו.

כשמצפים מאיתנו לעמוד בסטנדרט מאד גבוה ולהיות מושלמים

זה מעייף,

העייפות הזאת יכולה להפוך לתסכול, לייאוש ואז לכעס

או להסתגרות ושתיקה ואז לאפטיות וחוסר שיתוף.

כך או כך זה רק מגדיל את המרחק בנינו.